<h1>ארחות חיים הלכ' תפילה סימנים צ"א—צ"ד</h1>
<h2>דף כא:</h2>
הנכנס לב"הכ ומצא צבור שמתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"צ לקדושה מתפלל ואם לאו אל יתפלל עד שיתחיל ש"צ בקול רם ויתפלל עמו בלחש מלה במלה עד שיגיע ש"צ לקדושה ויאמר נקדש את שמך עם ש"צ ולדור ודור כמו ש"צ וכתב רבי' האיי גאון ז"ל מתפלל שאר התפלה לעצמו: ואם הקדי' להתפלל קודם ש"צ לא יפסיק תפלתו בקדושה לענו' אמן עמהם וה"ה בקדיש וברכו. והר"י מקור' ז"ל היה מפסיק וכן נמי פסק ר"ח ורש"י ז"ל ששותק ושומע כעונה ורבינו ברוך היה שותק וכן נמי כתב רבי' האיי גאון ז"ל דמנהגא דרבנן דשמעי ושתקי וכי אמרי יתברך הדרי לצלותייהו וכן נמי כתב בה"ג כך הביא הבעל האשכול משמם. ורבי' צדוק והר"ת ז"ל פסקו דמאחר דשומע כעונה אין לו לשתוק בתפלתו כלל ואפי' לשמוע קדיש קדושה וברכו וכן נמי כתב גאון אם לא חתם ואמר המברך את עמו ישראל בשלום ואין לו עון בכך ע"כ. ושוב אחז"ל משל למה"ד לב' עבדים שנצטוו ב' מלאכות כל א' עושה מה שנצטוה ואין נכנס לתוך מלאכת חבירו. ואחר שגמר ברכת השלום וענה אמן אחר עצמו יכול לענות כל דבר קדיש או קדושה או אמן. וי"א שצריך שיאמר אמן ויהיו לרצון אמרי פי וגו' ואח"כ עונה ואחר שענה יחזור ויאמר התחנונים שרגיל לומר. וכתב הראב"ד ז"ל בתשובת שאלה שאם שח שום שיחה בתוך י"ח צריך לחזור לראש דכברכה א' דמו ע"כ. ובכל התפלות שמתפלל מיושב יענה אמן קדושה וברכו: וצבור שהתפללו או יחידים ולא שמעו קדיש וברכו וקדושה אומר ר' יהודה בשם ר"ת ז"ל שאין מתפללין תפלה זו אא"כ יש בהם ששה בני אדם שלא שמעו תפלה וכן נמי כתוב במסכת סופרים רבותינו שבמערב אומרים אותו בששה והוא אסמכתא לדבריהם שיש ששה תיבות בפסוק זה בפרוע פרעות בישראל מלבד השם שאינו מן המנין. וי"א בשבעה ע"כ. ורבי' טוביה אומר שרבים נוהגים להתפלל בשביל יחיד וראיה לדבר זה מחתן ואבל. וכן נמי כתוב במחזור ויטרי ובשאלתות דר' אחא ז"ל: והר"ש ז"ל כתב על עשרה שהתפללו ושמעו כלם קדיש או קדושה וברכו וכל סדר התפלה יכולים להמנות למנין אחר בשביל אחד שלא התפלל כמו שעושין לחתן או למי שלא השכים לבה"כ. ואפי' מאותם שהתפללו כבר יכול לחזור ולהתפלל להוציא לחייב וראיה לדבר זה מצבור שהתפללו ונמנין למנין אחר על הקדושה בלבד.
